פסק-דין בתיק ב"ל 19351-06-10

1.         לפנינו תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון מ- 7.2.2010 ועד 1.10.2009. תביעתה של התובעת לקבלת גמלה כאמור נדחתה בשל אי המצאת מסמכים התומכים בטענתה ובאישור הרפואי שהמציאה, כי היתה הצדקה לרפואית לשמירת ההיריון.

2.         ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:

א.         התובעת הגישה לנתבע טופס תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון ביום 23.11.2009, בצירוף אישור הפסקת עבודה בשל שמירת היריון מ-7.2.2009 ועד 1.10.2009.

ב.         ביום 1.12.2009 הודיע הנתבע לתובעת כי עליה להמציא מסמכים רפואיים המעידים על בדיקות שנעשו במהלך ההיריון (נספח א' לכתב ההגנה).

ג.          התובעת הגישה לנתבע מסמך הנושא את הכותרת "הצהרה", ובו נכתב כי היא נמצאת בשמירת היריון לפי דרישת רופא נשים, וכי למרות ההמלצה להתאשפז בחרה להיות בביתה. התובעת הוסיפה כי אין בידה מסמכים רפואיים. דרישה נוספת להמצאת מסמכים רפואיים לא נענתה.

ד.         תביעת התובעת לגמלת שמירת היריון נדחתה הן בשל אי המצאת מסמכים והן לגופה על פי הוראות סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).

3.         בהסכמת הצדדים התמנה פרופ' יורם בייט כמומחה יועץ-רפואי מטעם בית הדין. פרופ' בייט התבקש להשיב על השאלה האם היתה התובעת במצב הנובע מההיריון, המסכן אותה את עוברה, והמצדיק שמירת היריון. בחוות דעתו קבע המומחה כי המסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו אינם מצדיקים את קביעתו של ד"ר ברדה באישור הרפואי כי:

"קיים סיכון גבוה מאד ללידה מוקדמת".

פרופ' בייט הוסיף עוד כי המסמכים הרפואיים שהוצגו לפניו אינם מעידים כי צירים מוקדמים ב-4 הלידות הראשונות, וגם לתלונה על ירידת מים בהיריון החמישי לא נמצא ביסוס במסמכים הרפואיים. לסיכום קבע פרופ' בייט כי:

"הנתונים שברשומה הרפואית אשר הועברה אלי אינם מצדיקים מתן אישור לגמלה לשמירת היריון, וכמובן לא ניתן להגיע למסקנה כי המשך ההיריון עלול היה לסכן את התובעת או את עוברה".

לבקשת התובעת הועברו למומחה מחקרים רפואיים. המומחה התבקש להשיב לשאלה האם מחקרים אלה מצדיקים את ראיית התובעת כמי שזקוקה לשמירת היריון על פי עקרונות הרפואה האלטרנטיבית. המומחה השיב כי המחקרים המצורפים אינם רלבנטיים לתביעה, וכי מוקד הדיון בענייננו אינו הרפואה האלטרנטיבית מול הרפואה הקונבנציונלית, אלא האם השאלה הנתונים הרפואיים מצדיקים שמירת היריון בשל אפשרות של סכנה לאם או לעובר. המומחה חזר וקבע כי הנתונים שהוצגו לפניו אינם מצדיקים מתן אישור לגמלה לשמירת היריון.

 4.        הוראות החוק

סעיף 58 לחוק קובע כי:

"שמירת היריון - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1)  מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2)  סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון , או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה" (ההדגשה הוספה ד.פ).

הוראה זו, הוספה על פי תיקון לחוק עבודת נשים, התשי"ד -1954. בהצעת החוק נאמר כך:

"התיקון המוצע בחוק הביטוח הלאומי מתייחס למצב בו אשה הינה בהריון בעל סיבוך גבוה ונזקקת להשגחה תמידית, מצב הידוע כ'שמירת הריון'. המטרה היא, להגן על העובדת ולהבטיח לה הכנסה בתקופת שמירת ההיריון" (ההדגשה הוספה ד.פ).

הנשיא (כתוארו אז) סטיב אדלר, עמד על תכלית תשלום הגמלה בעב"ל(ארצי)  180/98 המוסד לביטוח לאומי נגד ענת רווח (ניתן ביום 1.6.04):